ספחת בקרקפת
ספחת בקרקפת (פסוריאזיס) היא מחלה כרונית חוזרת ונשנית הבאה לידי ביטוי בצורת בליטות קשקשיות בצבע כסף, בגדלים שונים וברבדים בולטים. צמיחת ותחלופת תאי העור בקצב גבוה עד למצב של אנומליה, היא הגורם לייצור קשקשים.
הסיבה להיווצרות הספחת איננה ידועה אולם חוקרים שונים סבורים כי מנגנונים חיסוניים קשורים לעניין. לעיתים קרובות הופעת המחלה קשורה לתורשה.
ספחת מופיעה אצל שניים עד ארבעה אחוזים מבני הגזע הלבן במדינות מתקדמות והיא תופעה שפחות נפוצה אצל שחורים. פסוריאזיס מתחילה בדרך כלל בתווך הגילאים 10 עד 40 אולם היא עלולה להתפתח בכל גיל.
עצרו רגע
לא צריך להשלים עם קרחת, מפרצים או שיער דליל! היום יותר מתמיד יש מגוון תכשירים יעילים ושיטות טיפול חדשניות שיעזרו גם לכם להיראות במיטבכם. הרשמו כאן לקבלת ייעוץ המבוצע רק על ידי רופאים ומכונים מובחרים.
עצרו רגע
לא צריך להשלים עם קרחת, מפרצים או שיער דליל! היום יותר מתמיד יש מגוון תכשירים יעילים ושיטות טיפול חדשניות שיעזרו גם לכם להיראות במיטבכם. הרשמו כאן לקבלת ייעוץ המבוצע רק על ידי רופאים ומכונים מובחרים.
תסמיני הספחת
ספחת מתחילה לרוב כרובד ספחתי קטנטן אחד או כמספר רבדים שכאלה, שהופכים לקשקשניים במיוחד. מסביב לאזור בו היא פוגעת עשויות להופיע בליטות קטנות. ניצני הרבדים עשויים להיעלם מעצמם אולם ברוב המקרים מופיעים רבדים אחרים תחתם. חלק מהרבדים נותרים קטנים (גודלם כגודל ציפורן) אולם אחרים עלולים לכסות שטחים גדולים הרבה יותר, לעיתים בתבניות של טבעות או ספיראלות. לרוב, הספחת מייצרת קשקשים בלבד. אין עקוץ כתוצאה מהמחלה וכאשר העור מחלים הוא שב לצורה בריאה לחלוטין וגם צמיחת השיער אינה משתנה. רוב הנפגעים מספחת מוגבלת, סובלים מבעיות מינוריות מעבר לקשקשים, וזאת למרות שמראה העור עשוי לגרום למבוכה.
היכן מופיעה ספחת?
ספחת נפוצה לרוב בקרקפת, במפרקים, בברכיים, בגב ובישבן. לעיתים היא דומה בטעות לקשקשת חמורה אולם הפיזור הרנדומאלי הכולל אזורי קשקשים בתוך אזורים בריאים לחלוטין, אופייני לספחת. פסוריאזיס עשוי להתפרץ גם מתחת לציפורניים ולגרום שהן יתעבו ויאבדו מצורתן. הגבות, בתי השחי, הטבור ואף המפשעה עלולים להיפגע אף הם מהספחת.
גורמים נוספים לספחת
הספחת עלולה להתפרץ וזאת ללא כל סיבה נראית לעין והיא אף עלולה להופיע כתוצאה מכווית שמש קשה, עקב גירוי בעור, כתוצאה מנטילת תרופות למחלת המלריה, ליתיום, תרופות חוסמות ביתא (לדוגמא דראלין, לופרסור וכדומה) או עקב מריחת כל קרם או משחה רפואית. גם זיהומים סטרפטוקוקליים (בעיקר אצל ילדים) ואף שריטות או חתכים בעור עלולים לגרום להופעת רבדים חדשים של ספחת.
איך מאבחנים ספחת בקרקפת?
כאשר הספחת מופיעה, קל לפספס באבחנה מאחר וכתמים וקשקשים הם תסמינים למחלות נוספות. ככל שמחלת הספחת מתפתחת, בדרך כלל הרבה יותר פשוט לאבחן אותה שכן היא מייצרת תבניות קשקשים אופייניות רק לספחת. לרוב לאחר זמן מה אין צורך כלל בבדיקת לאבחון. אישוש המחלה והאבחנה מבוצעת על ידי נטילת ביופסיה של העור – מסירים פיסת עור קטנה שנבדקת מבעד למיקרוסקופ.
טיפול בספחת
כאשר מופיעים רבדים קטנים ובודדים, הספחת מגיבה היטב לטיפול. שימוש במשחות ובקרמים ייעודיים פעם עד פעמיים ביום שומרים על לחות העור. משחות שמכילות סטרואידים נחשבות ליעילות ובמיוחד כאשר עוטפים את האזור המטופל בנייר צלופן. גם שימוש בקרמים המכילים ויטמין D עשוי לעזור מאוד. משתמשים גם במשחות וקרמים המכילים חומצה סליצילית או עטרן פחם. את רוב התרופות או המשחות יש למרוח פעמיים ביום.
הטיפול בספחת בקרקפת כאשר זו נגועה הוא לרוב באמצעות שמפו המכיל את אותם החומרים שתוארו לעיל. ניתן להעלים את הספחת גם באמצעות אור על סגול ושיזוף בשמש! שעשוי להעלים את הכתמים על הגוף. בספחת חמורה ומפושטת מתבצעת על ידי מתוטרקסאט.
תרופה זו (באמצעותה אף מטפלים בכמה צורות של סרטן), מפריעה לצמיחה ולהתרבות של התאים והיא יכולה להועיל במקרים קיצוניים אולם היא אף גורמת לתופעות לוואי שליליות במוח העצם, בכליות ובכבד ולכן יש לשקול את השימוש בתרופה בכובד ראש ביחד עם הרופא.
שתי התרופות שנחשבות ליעילות במיוחד לטיפול בספחת מורסתית (ספחת שיש בה מוגלה) הן אטרטינט ואיזוטרטינואין (רואקוטן), המתאימות גם לטיפול בתופעת האקנה החמורה.
